Daf 17a
וּמְצַפְצְפִין וְעוֹלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִישִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרוֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחוֹן אֶת הַזָּהָב הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אוֹתוֹ'', וַעֲלֵיהֶם אָמְרָה חַנָּה: ''ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל''.
Rachi (non traduit)
ומצפצפים. צועקים ובוכים מתוך יסורין שעה אחת ועולין:
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: ''וְרַב חֶסֶד'' — מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד: ''אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי'', וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד כָּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ — ''דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ''.
Rachi (non traduit)
מטה כלפי חסד. הואיל ומחצה על מחצה הם מטה את ההכרע לצד זכות ואין יורדין לגיהנם:
Tossefoth (non traduit)
ועליהם אמר דוד אהבתי. דכתיב ביה אפפוני חבלי מות וכתיב דלותי ולי יהושיע כשהוא דל במצות רב חסד מטה ומושיע כדדרשינן לקמן אי נמי מלשון דלה דלה לנו (שמות ב':
י''ט) שמעלהו מבור עמוק וכתיב בתריה (תהילים קט''ז:ז') שובי נפשי למנוחיכי וגו' והדר אתהלך בארצות החיים:
פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָן, וּפוֹשְׁעֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם בְּגוּפָן — יוֹרְדִין לְגֵיהִנָּם וְנִידּוֹנִין בָּהּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — גּוּפָן כָּלֶה, וְנִשְׁמָתָן נִשְׂרֶפֶת, וְרוּחַ מְפַזַּרְתָּן תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם''.
Rachi (non traduit)
בגופן. לקמיה מפרש:
אֲבָל הַמִּינִין וְהַמָּסוֹרוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁכָּפְרוּ בַּתּוֹרָה, וְשֶׁכָּפְרוּ בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים, וְשֶׁפֵּירְשׁוּ מִדַּרְכֵי צִבּוּר, וְשֶׁנָּתְנוּ חִיתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים, וְשֶׁחָטְאוּ וְהֶחְטִיאוּ אֶת הָרַבִּים, כְּגוֹן יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵירָיו — יוֹרְדִין לְגֵיהִנָּם וְנִידּוֹנִין בָּהּ לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי וְגוֹ'''.
Rachi (non traduit)
המינין. האנשים אשר הפכו דברי אלהים חיים לרעה כגון צדוקים ובייתוסים:
והמסורות. מלשינים שמוסרים ממון ישראל ביד העובדי כוכבים:
אפיקורוס. מבזה תלמידי חכמים:
שכפרו בתורה. האומרים אין תורה מן השמים:
שפירשו מדרכי ציבור לא גרסינן דהיינו כל הני דלעיל והך מתני' בסדר עולם והכי גרסינן ליה התם שפירשו מדרכי הצבור כגון המינין והמסורות כו' מדרכי ציבור מדרכי ישראל:
ושנתנו חיתיתם. לקמן מפרש:
Tossefoth (non traduit)
המינים. פליגי בה רב אחא ורבינא בפרק אין מעמידין (ע''ז כו:) (מהו מין) [ס''א]:
גֵּיהִנָּם כָּלֶה וְהֵן אֵינָן כָּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבוּל לוֹ''. וְכָל כָּךְ לָמָּה — מִפְּנֵי שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בִּזְבוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''מִזְּבוּל לוֹ'', וְאֵין ''זְבוּל'' אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבוּל לָךְ'', וַעֲלֵיהֶם אָמְרָה חַנָּה: ''ה' יֵחַתּוּ מְרִיבָיו''.
Rachi (non traduit)
וצורם. כמו וצורתם:
שפשטו ידיהם בזבול. שהחריבו בהמ''ק בעוונם:
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אָבִין: וּפְנֵיהֶם דּוֹמִין לְשׁוּלֵי קְדֵירָה. וְאָמַר רָבָא: וְאִינְהוּ מִשַּׁפִּירֵי שַׁפִּירֵי בְּנֵי מָחוֹזָא, וּמִקַּרְיִין ''בְּנֵי גֵיהִנָּם''.
Rachi (non traduit)
בני מחוזא. מעונגים ושמינים היו:
ומקריין בני גיהנם. כך יקראו להם:
אָמַר מָר, בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: ''וְרַב חֶסֶד'' — מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְהָכְתִיב: ''וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִישִׁית בָּאֵשׁ''! הָתָם, בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָן.
פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָן — וְהָא אָמְרַתְּ לֵית לְהוּ תַּקַּנְתָּא?! כִּי לֵית לְהוּ תַּקָּנָה — בְּרוֹב עֲוֹנוֹת. הָכָא — מֶחֱצָה עֲוֹנוֹת וּמֶחֱצָה זְכִיּוֹת, וְאִית בְּהוּ נָמֵי עָוֹן דְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָן, לָא סַגְיָא לֵיהּ דְּלָאו ''וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִישִׁית בָּאֵשׁ''. וְאִם לָאו, ''וְרַב חֶסֶד'' — מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וַעֲלֵיהֶן אָמַר דָּוִד: ''אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה'''.
Rachi (non traduit)
והאמרת לית לה תקנתא. דנעשין אפר והכא וצרפתים כצרוף את הכסף שימרקו יסוריהן את עוונם:
Tossefoth (non traduit)
כי לית להו תקנה ברוב עוונות. ואית בהו עון דפושעי ישראל בגופן והא דאמר לעיל רשעים דהיינו רובן עוונות נכתבים ונחתמים לאלתר לגיהנם אע''ג דכתיב בקרא לדראון עולם לא שלא יהא להם תקנה אלא נדונים שנים עשר חדש ועולים והא דאמר בפרק הזהב (ב''מ דף נח:
ושם) שלשה יורדים ואינם עולים היינו לאלתר והא דאמר ריש לקיש בסוף חגיגה (דף כז. ושם) פושעי ישראל אין אור של גיהנם שולט בהן הא אמר עלה בריש עושין פסין (עירובין דף יט. ושם) דנחית אברהם ומסיק להו:
דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ''אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה''' — אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵימָתַי אֲנִי אֲהוּבָה לְפָנֶיךָ — בִּזְמַן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל תַּחֲנוּנַי. ''דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ'', אַף עַל פִּי שֶׁדַּלָּה אֲנִי מִן הַמִּצְוֹת — לִי נָאֶה לְהוֹשִׁיעַ.
Rachi (non traduit)
דלה אני במצות. כגון בינוניים שאין זכיותיהן מכריעין לתלות להם בזכותם:
ולי יהושיע. להטות כלפי חסד:
פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָן, מַאי נִיהוּ? אָמַר רַב: קַרְקַפְתָּא דְּלָא מַנַּח תְּפִלִּין. פּוֹשְׁעֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם בְּגוּפָן — אָמַר רַב: בַּעֲבֵירָה.
Rachi (non traduit)
אמר רב יהודה. גרסינן ולא גרסינן דאמר:
Tossefoth (non traduit)
קרקפתא דלא מנח תפלין. אם עוסק בתורה כמניח תפלין דמי דאמר במכילתא העוסק בתורה פטור מן התפלין ורבינו תם מפרש דהכא כשהמצוה בזויה עליו שמגונות עליו רצועות של תפלין שבראשו אבל אם ירא להניח משום דבעינן גוף נקי כאלישע בעל כנפים כדאיתא בריש במה טומנין (שבת דף מט. ושם) והוא דואג כל שעה שמא לא יוכל להזהר לשמרה בטהרה ובקדושה הא ודאי אין עליו דין פושעי ישראל בגופן וכל הני דשמעתין בשלא עשה תשובה אבל עשה תשובה אמרינן ביומא (דף פו.) דתשובה תולה ומיתה ממרקת:
אמר רב בעבירה. בעריות שכן בן נח מוזהר עליו כדאיתא בפ' ארבע מיתות (סנהדרין דף נו.):
וְשֶׁנָּתְנוּ חִיתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים — אָמַר רַב חִסְדָּא: זֶה פַּרְנָס הַמַּטִּיל אֵימָה יְתֵירָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל פַּרְנָס הַמַּטִּיל אֵימָה יְתֵירָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם אֵינוֹ רוֹאֶה בֵּן תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים לֹא יִרְאֶה כָּל חַכְמֵי לֵב''.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: ''וְרַב חֶסֶד'' — מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. הֵיכִי עָבֵיד? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כּוֹבְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ''. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: נוֹשֵׂא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע''.
Rachi (non traduit)
כובש. את כף המאזנים של זכות ומכריעין את העונות:
יכבוש עונותינו. יכרעו בו:
נושא. מגביה כף מאזנים של עון:
תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְכֵן הִיא הַמִּדָּה. אָמַר רָבָא: וְעָוֹן עַצְמוֹ אֵינוֹ נִמְחָק. דְּאִי אִיכָּא רוּבָּא עֲוֹנוֹת — מִחֲשִׁיב בַּהֲדַיְיהוּ.
Rachi (non traduit)
מעביר ראשון ראשון. עון שבראשונים הבאים לתתם לכף מעבירו ושומטו שאם היו מחצה על מחצה כיון שחסר אחד מהן יכרעו הזכיות וכך היא המדה:
ועון עצמו אינו נמחק. אלא מונח לצד אחד דאי איכא רובא עוונות בהדיה ההוא עון מתחשב בהדייהו למנות עם רשעים גמורים:
רָבָא אָמַר: כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו — מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ''נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע''. לְמִי נוֹשֵׂא עָוֹן — לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע.
Rachi (non traduit)
המעביר על מדותיו. שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו ומניח מדותיו והולך לו כמו אין מעבירין על המצות (יומא דף לג.) אין מעבירין על האוכלין (עירובין דף סד:) מניחן והולך לו:
מעבירין לו על כל פשעיו. אין מדת הדין מדקדקת אחריהן אלא מנחתן והולכת:
רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ חֲלַשׁ, עָל רַב פָּפָּא לְשַׁיּוֹלֵי בֵּיהּ. חַזְיֵיהּ דַּחֲלִישׁ לֵיהּ עָלְמָא, אֲמַר לְהוּ: צְבִיתוּ לֵיהּ זְוַודְתָּא. לְסוֹף אִיתְּפַח, הֲוָה מִיכְּסִיף רַב פָּפָּא לְמִיחְזְיֵיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי חֲזֵית? אֲמַר לְהוּ: אִין, הָכִי הֲוָה, וַאֲמַר לְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוֹאִיל וְלָא מוֹקֵים בְּמִילֵּיהּ — לָא תְּקוּמוּ בַּהֲדֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע'', לְמִי נוֹשֵׂא עָוֹן — לְעוֹבֵר פֶּשַׁע.
Rachi (non traduit)
צביתו ליה זוודתא. הכינו לו צדה לדרך מה היא צידת המתים תכריכין:
איתפח. נתרפא:
הכי הוה. מיתה נקנסה עלי:
לא מוקים במיליה. אינו מעמיד על מדותיו:
לא תקומו בהדיה. לא תדקדקו אחריו:
''לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ'', אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: אַלְיָה — וְקוֹץ בָּהּ: ''לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ'' — וְלֹא לְכָל נַחֲלָתוֹ,
Rachi (non traduit)
אליה. שמינה יש כאן וקוץ בה כלומר דבר תנחומין יש כאן אבל יש בתוכה דבר קשה שאינו שוה לכל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source